ישראלים רבים מתגוררים בדירות שכורות. בטרם כניסתם לדירה, הם חותמים עם המשכיר על חוזה שכירות, בו נקבעים, בין היתר, משך מגוריהם בדירה, גובה שכר הדירה שעליהם לשלם וכו'.
לעתים, בתום תקופת השכירות, השוכרים מסרבים להתפנות מהדירה. לפיכך, לרוב, השוכרים מגישים כנגדם תביעת פינוי מושכר.
במאמר זה אציג מספר שלבים שאסור לפספס בתביעה מסוג זה.
צירוף מסמכים רלוונטיים לכתב התביעה
אדם המגיש כתב תביעה לפינוי מושכר, חייב לצרף אליו מסמכים רלוונטיים, לדוגמא:
- חוזה שכירות חתום, שמוכיח כי השוכר מודע לכך שהתאריך בו היה עליו להתפנות מהדירה כבר חלף, או לחילופין מוכיח שהשוכר מודע לכך שדינן של פעולות שונות שביצע הוא פינויו מהדירה
- מכתב ההתראה ששלח התובע לנתבע בטרם נקיטת ההליכים המשפטיים
- מסמכים הנוגעים לבעלות על הנכס
במידה והתובע לא יצרף לכתב התביעה את המסמכים האלו, לצד מסמכים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לכתב התביעה – ביהמ"ש לא יקבל את כתב תביעתו. הדבר עלול לגרום לתובע לנזקים ממוניים, ואף לנזקים במושכר, שכן פינויו של השוכר מהדירה יתעכב.
בעת דרישת הסעדים – פינוי המושכר בלבד
בתביעה לפינוי מושכר, הסעד היחידי אותו יכול התובע לדרוש הוא פינוי המושכר, כלומר, פינוי השוכר מהדירה.
אם, לדוגמא, כתוצאה מסירוב השוכר להתפנות, נגרמו נזקים ממוניים לתובע – על האחרון להגיש תביעה נפרדת לביהמ"ש על מנת לדרוש את הסעדים הרלוונטיים.
ואולם, אם התובע מעוניין בכך, הוא יכול, במקום להגיש תביעה לפינוי מושכר, להגיש תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר.
לתביעה זו יכול התובע לצרף כל תביעה אחרת הקשורה לדירה המושכרת, לדוגמא תביעה בגין הנזקים הממוניים שנגרמו לו כתוצאה מסירוב הדייר להתפנות.
האפשרות לצרף תביעות נוספות הופכת את התביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר למורכבת הרבה יותר מתביעה לפינוי מושכר, ולכן הופכת את ההליך המשפטי לארוך יותר. ואולם, הגשת תביעה אחת אינה מונעת את האפשרות להגיש תביעה אחרת. כלומר, התובע יכול להגיש, במקביל, תביעה לפינוי מושכר וגם תביעה לפינוי דייר בסדר דין מקוצר, ושתי התביעות אינן פוגעות זו בזו.
ממועד המצאת כתב התביעה, לנתבע יש 30 יום להגיש כתב הגנה
סעיף 81(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובע:
כתב הגנה בתביעה לפינוי מושכר יוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב התביעה.
כלומר, אם הנתבע אכן מאמין שאין לפנותו מהמושכר, הוא חייב לדעת שעליו להגיש כתב הגנה תוך שלושים ימים מיום המצאת כתב התביעה. סעיף זה מחייב אותו להגיב במהירות לפעולת התובע, ומבהיר לו את חומרת הסיטואציה ואת מידת רצינותו הרבה של התובע באומרו כי הוא מפנה אותו מהדירה.
כמו כן, סעיף זה מונע מההליך המשפטי להיות ארוך, שכן כל עיכוב בו עלול, כאמור, לגרום למשכיר לנזקים ממוניים ואולי אף לנזקים במושכר עקב סירוב הנתבע להתפנות.
לסיכום, אדם המגיש כתב תביעה לפינוי מושכר, חייב לצרף אליו מסמכים רלוונטיים כמו חוזה השכירות, מכתב התראה ששלח לנתבע בטרם נקיטת ההליכים המשפטיים, וכן מסמכים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לכתב התביעה. בנוסף, עליו לדעת שהסעד היחיד שהוא יכול לדרוש בתביעה זו הוא פינוי המושכר. אם הוא מעוניין בסעדים נוספים, עליו להגיש תביעה נפרדת.
בנוסף, אדם שמוגשת נגדו תביעה לפינוי מושכר, חייב לדעת שמיום הגשת כתב התביעה, יש לו שלושים ימים להגיש כתב הגנה.
במידה וצד כלשהו לא יכיר את שלבי התביעה הרלוונטיים אליו, מבוקשו בוודאות לא יושג, מה שיגרום לו לתסכול רב ולהמשך סכסוכו עם הצד השני.